זילברשטין נ' גלובל דיגיטל בע"מ

החלטה

בפניי בקשת התובע לגילוי מסמכים מסוימים.

התובע הגיש נגד הנתבעת, תביעה למתן חשבונות ועתר לחייב את הנתבעת בין היתר בהפרשי עמלות שהגיעו לו לטענתו, פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות נוספות.

בין היתר טען התובע כי בין הצדדים סוכם כי התובע יהא זכאי לעמלות מכירה התלויות במכירות אישיות שלו ועמלות מכירה התלויות במכירות כלל עובדי הנתבעת והחברות הקשורות בה.

בבקשתו לגילוי מסמכים מבקש התובע כי הנתבעת תגלה לו או למומחה שימונה על ידי בית הדין העתק מכל תיקי העסקאות שביצעה הנתבעת וחברות הקשורות בה, לרבות מידע על מחירי קנייה ומכירה, עלויות שינוע וביטוח (להלן: "תיקי עסקאות").

כמו כן, מבקש התובע כי הנתבעת תגלה הסכמים שנערכו בין הנתבעת לחברות הקשורות בה והסכמים שנכרתו בינן לבין רשות המסים ביחס לדיווח העסקאות שביצעו המשיבות 2 -4, מהם הוא מבקש ללמוד על הקשר המשפטי והעסקי בינן לבין הנתבעת (להלן: "הסכמים פנימיים והסכמים עם רשות המסים").

עוד ביקש התובע כי הנתבעת תגלה את הסכמי העבודה עם 3 עובדים אחרים, אשר לטענתו סוכם עמם כמו שסוכם עמו כי יקבלו עמלות מכירה מכלל מכירותיה של החברה והחברות הקשורות בה (להלן: "הסכמי עבודה").

בנוסף ביקש התובע כי הנתבעת תגלה לו את טופסי 106, תלושי משכורת ודו"חות נוכחות בגין תקופת עבודתו. טוב עשתה הנתבעת שהודיעה בתגובתה כי המציאה לתובע מסמכים אלה, ועל כן, דיון בבקשה בעניין זה מתייתר.

בתגובתה לבקשה, השיבה הנתבעת כי תיקי העסקאות אינם רלוונטיים למחלוקת בין הצדדים הואיל ואין יסוד לטענה כי התובע זכאי לעמלות בגין כלל מכירותיהן של המשיבות. עוד טוענת הנתבעת בעניין זה כי בין הצדדים נכרת הסכם עבודה בכתב, ולפיו סוכם במפורש על עמלות מכירה ממכירותיו האישיות של התובע בלבד ולא ממכירות כלל עובדי המשיבות. לשיטת הנתבעת, אין יסוד לקיומו של הסכם בע"פ אשר בה לשנות את הסכם העבודה בכתב לכאורה.

עוד טענה הנתבעת כי הסכמי ההתקשרות עם רשות המסים וההסכמים הפנימיים של המשיבות, אם הם כלל קיימים, אינם רלוונטיים. המדובר במסמכים פנימיים של הנתבעת ואין בהם כדי לתרום למחלוקות המתעוררות בתיק. לטענת הנתבעת, התובע שהינו מתחרה עסקי במשיבות בהווה, מבקש לעשות שימוש במידע עסקי רב ערך אשר יעזור לו בקידום עסקיו הפרטיים ולהתחרות בה.

באשר להסכמי העבודה של עובדים אחרים, טוענת הנתבעת שעם התובע נחתם הסכם אשר קובע בלעדית את תנאי העסקתו ועל כן תנאי העסקתם של עובדים אחרים אינם רלוונטיים. כמו כן, טוענת הנתבעת כי יש בחשיפת הסכמי התקשרות של עובדים אחרים שלה כדי לפגוע בפרטיותם.

הכרעה - בהתאם לתקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 מוסמך בית הדין או הרשם ליתן צו לגילוי מסמכים ופרטים נוספים אם היה סבור שיש בכך צורך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.

תנאי לקיומו של דיון יעיל, הוא שהמידע המבוקש יהיה רלבנטי למחלוקת הנדונה. ביקש צד להליך צו לגילוי ולעיון במסמכים, יידרש בית הדין בראש ובראשונה למידת הרלוונטיות של המסמך שגילויו מתבקש, לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת. (עע 129/06 טמבור בע"מ - אברהם אלון ואח', ניתן 7.5.06).

כלל הוא בבתי משפט בכלל ובבתי הדין לעבודה בפרט כי בהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקות בין הצדדים. (ע"ע 738/05 אקוסול ישראל פתרונות אקולוגיים בע"מ – גור ארי, ניתן ביום 26.12.05).

סגנית הנשיא (כתוארה אז) נילי ארד קבעה שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות בע"ע (ארצי) 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים - קלרק אבנצ'יק, תק-אר 2007(1), 760 , 763 (2007)) (להלן: "פסה"ד בעניין אבנצ'יק"):

"תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי המסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי.

בתום השלב הראשון של בחינתו, היה ובית הדין הגיע למסקנה, כי מתקיימים התנאים הנדרשים למבחן הרלבנטיות בהיבט הרחב, לא תמה מלאכתו. בשלב השני, יבחן בית הדין ב"מבט על" וישקול את מכלול האינטרסים והאיזון ביניהם, של מבקש הגילוי מחד, ושל הצד שכנגד המתנגד לגילוי, וכל זאת, על רקע נסיבותיו של המקרה הספציפי."

כנגד עקרון הגילוי ניצבים ערכים נוספים, וביניהם יעילות הדיון, הגנה על אינטרסים של הצד השני, מניעת פגיעה בצדדי ג' ועוד. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. (ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר-אילן – ד"ר צמח קיסר ואח', ניתן ביום 24.3.05) (להלן: "פסה"ד בעניין צמח קיסר").

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בכתבי בית הדין, בבקשת התובע, ובתגובת הנתבעת, הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות בחלקה הגדול, כמפורט מטה.

לא מצאתי זיקה בין ההסכמים הפנימיים והסכמים עם רשות המסים ובין טענות התובע בתביעתו ועל כן, תנאי הסף אשר דובר עליו בעניין אבנצ'יק אינו מתקיים בענייננו, ודין בקשתו של התובע בעניין זה, להידחות.